English

המלחמה על הכסף

סברי מרנן,

ברוח המאבק לצדק חברתי של קיץ 2011, אני פותח במאבק ומחאה בנושא שטרות כסף שמנפיק בנק ישראל, וגם בנושא תוי קניה שמנפיקות חברות עסקיות, בעיקר רשתות שיווק גדולות.

שטרות כסף ותוי קניה, מנפיקים בכל העולם וגם בישראל.

הבעיה שאני מעונין להסב תשומת הלב אליה, קשורה בתפוגת השטרות. הם מונפקים לזמן קצוב מראש, או שלחילופין קוצבים את תפוגתם לאחר שנים.

שטרות כסף שמנפיק בנק ישראל, הם הילך חוקי שחתימת ידו של הנגיד מכריזה, שהוא ערב לכך שהשטר יכובד בכל מקום, שבו יש ריבונות של מדינת ישראל.

זאת התחייבות חגיגית. אבל, ההתחייבות הזאת מופרת מעת לעת, כאשר מנפיקים שטרות בעיצוב חדש, ואז מקציבים מספר שנים עד להפיכת השטרות הישנים לחסרי ערך.

לטעמי, יש בכך חוסר צדק משווע. אנשים רבים מחזיקים שטרות ישנים  שהפכו עם השנים חסרי ערך בהחלטה חסרת טעם של הנגיד.

בנק ישראל בהחלט יכול לותר על תפוגת השטרות הישנים, ולכבד כל מי שמופיע בשעריו עם השטרות הללו ורוצה להמיר אותם לשטרות עדכניים.

כמות הכסף של שטרות ישנים כאלה במונחים לאומיים שמצויה במחזור, היא זניחה ביותר. אבל עבור האדם הבודד המחזיק בהם, הם יכולים להיות נכס לא מבוטל.

במדינות נאורות רבות, אין תפוגה לשטרות. מכניסים שטרות חדשים מעת לעת, אבל לא מפסיקים לכבד בבנק המרכזי את השטרות הישנים. כך נוהגת מערכת הבנקים המרכזית בארה"ב, שהחדירה למחזור שטרות חדשים, אבל את הישנים מעולם לא הוציאה מחוץ לחוק. ניתן להמיר אותם בכל עת לנצח. וכך גם מערכת הבנקאות הבריטית:  מי שאוחז שטרות מנדט יכול גם היום, לגשת לאשנב הבנק המרכזי בבריטניה ולבקש להמירם בערכם הנומינלי, אבל כנראה שאיש לא יעשה זאת ולא ימיר שטרות מנדטוריים בבנק המרכזי, מפני שערכם בשוק האספנות האמיר למחירים אסטרונומיים.

גם מכתב גלוי בנושא, כתבתי לנגיד בנק ישראל, מר סטנלי פישר. תוכלו לקרא את תוכנו כאן

בקרוב בכוונת בנק ישראל להכניס למחזור שטרות חדשים, שעליהם יתנוססו דמויות חדשות מההיסטוריה של מדינת ישראל, זאת הזדמנות טובה לאפשר לשטרות הקיימים מסדרת השקל החדש (ש"ח) להיות בתוקף לנצח, ולא לקצוב את חייהם עם תאריך תפוגה.

גם תוי קניה "סובלים" מאותה הבעיה: הרשתות בדר"כ מנפיקות אותן לשנה-שנתיים ולא יותר. אנשים רבים רכשו או קיבלו במתנה את הנכס הזה, שהופך חסר ערך, בחלוף תאריך התפוגה. הנכס כולו ירד לטימיון, בגלל חוסר מודעות, או שכחה. ואין לכך שום הצדקה. הרשתות קיבלו את כספו של הציבור ונהנו למפרע מהאשראי החוץ בנקאי שהועמד לרשותן. לעומתן הציבור ניזוק ולא נהנה.

הרשתות יכלו להמנע מחוסר הצדק הזה, על גבול העושק, אילו לא היו קובעות תאריכי תפוגה לתוי הקניה. הן יכלו לאפשר גם לציבור להנות ללא חשש.

במקרה זה של תוי הקניה הפוקעים, רק ריפיון ברגולציה ובפיקוח על חיי מסחר הוגנים,  מאפשרים מצב כזה.

לשמחתי הוגשה תביעה ייצוגית בדיוק בנושא זה. הנה הלינק כאן. תקראו.

ובחלוף שנתיים בדיוק מהגשת התובענה היצוגית הוחלט על פשרה והארכה משמעותית של תוקף התווים. הנה לינק תקראו.

והנה יש אור בקצה המנהרה כשהצעת חוק בנושא הגבלות על תוי שי הונחה על שולחן הכנסת. כאן תקראו.

אם יש לכם בנושא, הערה, או הארה, רעיון, או טרוניה, מילת עדוד או תמיכה, או כל מחשבה אחרת, אשמח לשמוע את דעתכם בפורום שלי.

 

המלחמה שלי על הכסף מקבלת חשיפה נוספת בעיתון "הארץ" מ 28.6.2012 . הנה לינק: תקראו כאן.

 

ערן הילדסהיים, בעל הבלוג "הכלכלה האמיתית", הבלוג הכלכלי העצמאי הגדול בישראל ותכנית רדיו בקול ישראל, עסק בנושא בהרחבה בראיון רדיו איתי.

את הראיון המלא מ 23.9.2014 תוכלו לקרוא ולשמוע כאן או כאן.

 

גם הבנק המרכזי של שוויץ מבין את גודל הטעות בשטרות עם תפוגה. שם פועלים במרץ כל הגורמים כדי לשנות את החוק. קראו כאן.

                  

                                                                               קובי לידרמן.

בן יהודה 18, תל אביב 63802   טל': 6299453 – 03,  נייד:2538831 – 052   דוא"ל: liderman@netvision.net.il

 18Ben Yehuda St.  Tel Aviv 63802  Tel: 03-6299453,  Mobile: 052-2538831   E-mail: liderman@netvision.net.il