English

גרסה שלישית – כיתוב קטן ודק בצבע זהוב עם פונטים מעט שונים המודפס על לוחית הפרספקס.

טרמינוס טכניקוס

מדור זה נועד להרחיב הידע הקשור באספנות מטבעות ואספנות בכלל.

אין כאן כוונה לסדר כרונולוגי או מומחיות צרה. להיפך, יש רצון להרחיב גם מעבר לגבולות האלה.

נשלב כאן מושגים שונים, וגם נציג על קצה המזלג דמויות ואישים.

בדר"כ יהיו אלה ערכים שיכתבו בקצרה ובתמציתיות, למרות הקושי לסכם נושאים שונים במגבלה כזאת.

אשמח לשלב גם תכנים שיגיעו מהקוראים. כי אין כמו חוכמת הרבים.

מקווה שתהנו.

קובי לידרמן.

נוטגלד Notgeld הינו כסף חרום שהונפק בשנות האינפלציה בעיקר בגרמניה ובאוסטרו-הונגריה החל ממלחה"ע הראשונה ובמהלך שנות עשרים.

אמצעי תשלום זה הונפק באופן לא רשמי על ידי עיריות ורשויות מקומיות ושימש כתחליף לכסף קטן שהיה במחסור.

קיימים סוגים רבים של גרסאות מנייר, עור, משי, אלומיניום ועוד.

חלקם בצבעים מרהיבים ונושאים עליהם דמויות וסיפורי פולקלור שונים ובחלקם אף אפשר למצא תעמולה אנטישמית ששרתה את שנאת היהודים שהואשמו בכל הבעיות הכלכליות.

כתב : אפי שחק 03-2012

נומיסמטיקה = מטבענות

אל האקדמיה ללשון עברית.

האם למילה נומיסמטיקה יש מקבילה בעברית כמו מטבענות?

בזמנו העלתי אפשרות שכזו. (קובי לידרמן)

שלום וברכה,

תודה על שאלתך ועל הצעתך המעניינת.

המילה נומיסמטיקה לא נדונה באקדמיה ללשון העברית. ואולם את הצעתך "מטבענות" מצאתי במילון אבן-שושן.

שני משמעים הוא כתב למילה:

1. יציקת מטבעות, עבודה במִטבעה;

2. אספנות של מטבעות ומדליות וחקר גלגוליהם.

נראה שאפשר להשתמש בה, אם היא מתועדת במילון.

בברכת חג חנוכה שמח,

רחל סֶליג

המזכירות המדעית
האקדמיה ללשון העברית

יהודה השבויה –

עם חורבן בית שני, בשנת 69 לסה"נ, ספג הישוב היהודי בארץ ישראל מכה אנושה.

לציון ניצחונם, על ממלכת יהודה וכיבוש ירושלים, טבעו הרומאים סדרת מטבעות (JUDEA CAPTA) לשימוש תושבי האימפריה. סדרת מטבעות זו, בת יותר מ- 30 גרסאות נטבעה במשך 26 שנים.

(ISRAEL LIBERATION) עם הקמת מדינת ישראל והקמת החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, נטבעה המדליה הראשונה כשבצדה האחד העתק המטבע הרומית, ובצידה השני וריאציה אופטימית של אותה מטבע רומית. במהלך השנים נטבעו למעלה מ- 60 גרסאות למדליה זו. להרחבה נוספת.

כתב: אליעזר מורב 03-2012

סלבאדור דאלי י"ב שבטי ישראל החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ

את שניים-עשר השבטים יצר דאלי לרגל מלאות מחצית היובל למדינת ישראל.

דאלי התפעל מהקמת מדינה עבריתו מחידוש תרבותה כעבור אלפיים שנות גלות.

גב המדליות כולן הוא תבליט מנורת שבעת הקנים, אף הוא על פי ציור מעשה ידיו של דאלי מסביב למנורה מופיעות דמויות הרוקדות "הורה" במעגל, תמונה אופיינית למדינת ישראל הצעירה והחלוצית שאותה ליווה דאלי באהדה רבה.

10 דברים שאולי לא ידעתם על חנוכה ומטבעות

בנק ישראל התחיל בשנת תשי"ט 1958 בהנפקת מטבעות זכרון מיוחדים לחג החנוכה. המטבעות נועדו לאספנים, ולא למחזור הכספים הרגיל. ב 1990 סיימו את הפרויקט. היו גם מטבעות רגילים, עוברים לסוחר בתוספת המילה "חנוכה" בעברית ובאנגלית, וביניהן חנוכיה זעירה. מטבעות אלה עברו במחזור הרגיל, וגם בצורת סטים ארוזים יפה, ויפה מאד. היו גם סטים מיוחדים, שהונפקו לאספים בשנים האחרונות, במחירים לא שווים לכל נפש…

להמשך המאמר אודות מטבעות חנוכה.

כתב: קובי לידרמן 12-2010

סט מנדט

סט מנדאט הוא 59 מטבעות מנדאט שסודרו באלבום באופן עצמאי. המטבעות הם מטבעות שונים ומכל שנות ההנפקה החל מ1 מיל 2 5 10 20 50 ו 100 מיל. המארזים לכך נעשו לאורך השנים באופן עצמאי על ידי כריכיות ומארגני אלבומים למיניהם. 59 המטבעות מהווים את כל הסוגים והשנים בהן הונפקו מטבעות לציבור בפלשתינה א"י.

כתב: קובי לידרמן 11-2012

ליאו קדמן (קאופמן) –

עלה לארץ ב- 1920. ממקימי קיבוץ חפציבה ומנהל חב' שיכון עובדים.כתב ארבעה ספרים ושפע מאמרים בנושאי נומיסמטיקה ותקופה מסוימת

ביתו היה למועדון הרשמי של סניף האגודה הנומיסמטית בתל אביב.ב- 1961 התמנה לעורך העיתון לעניני מטבעות שהפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות.

ב- 1962 היה שותף להקמת מוזיאון יעודי למטבעות ותרם לשם כך את כל אוסף המטבעות שברשותו. לאחר מותו נקרא המוזיאון על שמו. ב- 1963, לאחר מאמצים רבים, עלה בידיו לארגן כנס נומיסמטי בינ"ל בישראל אך בפתיחת דבריו הכריעה אותו ההתרגשות והוא קרס ומת על דוכן הנואמים.

עוד אפשר לקרוא בויקפדיה,

כתב: אליעזר מורב 03-2012

פרופ' יעקב משורר, מגדולי החוקרים של מטבעות א"י, (1935-2004). ב-1960 הוא מצא באקראי בגבעת רם את המטבע הקדום ביותר שהתגלה אי פעם בארץ- טטרדרכמה (ארבע דרכמות) של כסף מסוג נדיר, שנטבע באתונה במאה השישית לפני הספירה. ב-1966 הוציא את ספרו הראשון, "מטבעות היהודים בימי בית שני". שמעו יצא כמומחה ואספני מטבעות מכל העולם שיחרו לפיתחו ונועצו בו.אחרי תקופת מחקר במוזיאון הבריטי בלונדון הגיש את עבודת הדוקטורט שלו, על "הכרונולוגיה של מטבעות הנבטים".

ב-1969 החל יעקב לייעץ לחברה הממשלתית למדליות והקים את מחלקת המטבעות במוזיאון ישראל. ב-1976 התמנה לאוצר ראשי לארכיאולוגיה במוזיאון ובמקביל סייע רבות לוועדה לתכנון שטרות ומעות. הודות למאמציו ולכישוריו כמורה מלהיב, נהפך חקר מטבעות היהודים לתחום מחקר אוניברסיטאי בפני עצמו. הוא כתב על מטבעות מצדה, הוציא ספר "מטבעות השומרונים", "מטבעות ערי ארץ ישראל ועבר-הירדן" ועוד. הוא זכה להכרה עולמית עצומה ולפרסים יוקרתיים שהוענקו לו מטעם החברה הנומיסמטית הבינלאומית. בספר "הצד השלישי של המטבע" הוא מספר את הסיפורים שמאחורי המטבעות בחייו.כל ספריו מהווים אבן שואבת לידע עבור הסטוריונים ואספנים כאחד.

עוד אפשר לקרוא בויקפדיה,

כתב: אליעזר מורב 03-2012

פרס יעקב משורר לנומיסמטיקה

במוזיאון ישראל בירושלים, הוענק ב15 לינואר פרס יעקב משורר לנומיסמטיקה. פרס יעקב משורר לנומיסמטיקה הינו פרס המוענק כל שלוש שנים לחוקר מוביל בתחום חקר המטבעות העתיקים. פרופ' משורר היה מחלוצי התחום של חקר המטבעות העתיקים של ארץ-ישראל וייסד את המחלקה לנומיסמטיקה במוזיאון ישראל בשנת 1970. הוא עמד בראשה ואף שימש כאוצר ראשי של המחלקה לארכיאולוגיה של המוזיאון בנוסף שימש גם כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הפרס מוענק השנה לפרופ' אלה קושניר-שטיין. מאז סיום הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל-אביב בנושא "מחקרים בכתובות יווניות ורומיות על מטבעות ארץ-ישראל בתקופת הפרינקיפט" הפכה אלה לסמכות הבינלאומית החשובה ביותר בתחום זה. היא יצאה לגמלאות מהוראה באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2009, אך ממשיכה בפרסום, עריכה, והנחיית סטודנטים.

עבודתה של אלה בנושא הנומיסמטיקה של ארץ-ישראל מאופיינת בראייה רחבה ויוצאת דופן. היא ניחנה בהבנה וידע יוצאים מן הכלל של החומר עליו היא עובדת: מטבעות, משקולות וטביעות חותם (שני האחרונים הם תחומים שנחקרו מעט מאד ופרופ' קושניר-שטיין חשפה לראשונה את הפוטנציאל העצום שלהם להבנת המעט הידוע לנו על ההיסטוריה המנהלית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה). גם בחקר המקורות האפיגרפיים, ארכאולוגיים והספרותיים של התקופות הללו תרומתה משמעותית, ולכל הנושאים האלה היא ניגשת בעין חדה ובגישה מתוחכמת. עבודתה היא ללא יוצא מן הכלל ברמה המחקרית הגבוהה ביותר, ובנושאים המוקדשים לכרונולוגיה של השושלת ההרודיאנית ומנייני ערי ארץ-ישראל בתקופה הרומית מחקריה הם בעלי משמעות ייחודית. אלה ידועה בכישרונה ויכולתה לפתור שאלות ובעיות קשות שהמחקר התמודד איתן ארוכות, כשהיא משלבת הגיון צרוף ודמיון.

כישרונותיה האקדמיים של אלה משולבים עם אישיות ענווה ונעימת הליכות ורצון עז לעזור לעמיתיה ולשתף את ידיעותיה ותובנותיה עמם.

טקס מתן הפרס. מימין לשמאל: ג'יימס סניידר, מנכל מוזיאון ישראל, ירושלים כלת הפרס, פרופ' אלה קושניר-שטיין ודר' חיים גיטלר, אוצר לנומיסמטיקה, במוזיאון ישראל, ירושלים

כתב ד"ר חיים גיטלר 01.2013

צבי שטאל –

14.8.1924 – 15.7. 1999 נולד באלזס שבצרפת ועלה ארצה עם משפחתו ב 1933. עסק בחינוך מיוחד כמורה , מנהל בית ספר וכמפקח.

עם צאתו לגימלאות פתח פרק חדש בחייו, והתמסר למחקר ולכתיבה בתחום הנומיסמטיקה. שנים רבות אסף מטבעות והיה חבר בחברה הנומיסמטית סניף תל אביב.

כתב כתריסר ספרים בהם שילב , בדרכו המיוחדת את אהבתו להיסטוריה , לארץ ישראל ולמורשת התרבותית של עם ישראל.

אוטה ואליש Otte Wallish) 1906- 1977) – נולד בחבל הסודטים אשר בצ'כיה. לאחר חתונתו היגר, ב- 1934, לפלשתינה. בשנת 1936 הקים משרד פרסום וסטודיו לעיצוב ברח' נחלת בנימין בתל-אביב. הבנין בו שכן הסטודיו הוכר מאוחר יותר כמבנה לשימור. במשך תקופה שימש הסטודיו כחלק ממערך המודיעין של ההגנה – ש"י. בהיותו מעצב גרפי מוערך ובעל מוניטין נטל חלק בעיצוב סמלים מסחריים, ניירת משרדית, כרזות פוליטיות, כרזות פרסומת, בולים, מטבעות, מדליות, סמלים צהליים ועוד. בין עבודותיו הבולטות ניתן לציין בין השאר את עיצוב כרזת העצמאות והאולם בו נערך הטקס, סדרת הבולים הראשונה של ישראל, "דואר עברי", בול יום הזכרון הראשון ויום העצמאות הראשון והמדליה הראשונה, מדלית השחרור. בבחירות הראשונות עיצב חלק מכרזות הרחוב.

אוטה אחראי לעיצוב כ-100 בולים שונים לרבות "מעטפות יום ראשון" עבור השרות הבולאי.

בתחום המסחרי היה שותף במסעי פרסום של מפעלי תעשיה שונים כמו תנובה, אסם, אניה ועוד. בנוסף, ניתן לציין את תרומתו להנהגת שקופיות וסרטוני פרסומת בבתי הקולנוע. היה ממקימי האגוד הישראלי לפרסום. משרדו, פרסום וליש בע"מ עדיין פעיל ונמצא ברעננה. אוסף גדול ומרשים של כרזות בעיצובו מצוי באוסף הגרפיקה של מוזיאון תל-אביב לאמנות.

עוד אפשר לקרוא בויקפדיה,

כתב: אליעזר מורב 03-2012

ד"ר איירה ריזק – Ira Rezak, MD

נולד בניו יורק ב- 1938. עם סיום לימודי רפואה בשנת 1963 שירת כרופא בצי האמריקאי כמספר שנים.

בין השנים 1970 – 2010 כיהן כפרופסור מן המנין ומרצה ב – Stony Brook University.

במקביל לקריירה המקצועית טיפח במשך עשרות שנים אוסף מרשים של אלפי מטבעות ומדליות כאשר הדגש הוא פריטים יהודיים, רוסיים ופריטים הקשורים ברפואה. לבד מהאיסוף הצטבר ברשותו מאגר ידע נדיר בהיקפו ואיכותו.

הוא הוזמן לשאת הרצאות בתחום הנומיסמטי ברחבי ארה"ב אירופה וכמובן ישראל. מאמרים פרי עטו הופיעו תדיר במגזינים המקצועיים
.

כתב: קובי לידרמן 12-2012

ישראל צדקה (1932- 2010) – נולד בעיר שכם בשנת 1932 כבנם הבכור של גבריאל ואסתר צדקה. את שרותו הצבאי מילא כקצין תותחנים בצה"ל. בשנת 1958 החל לעבוד ביחידת המדליונים אשר במשרד ראש הממשלה ובשנת 1961, עם הקמת החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, הפך לאחד מעמודי התווך בארגון. מאוחר יותר מונה לסמנכ"ל יצור וריכוז עבודות האמנות. במסגרת תפקידו נשלח רבות לחו"ל לייצג את ישראל בתחום כמו גם לרכוש ידע ולטוות קשרים מקצועיים לתועלת החברה הממשלתית.

במקביל לעבודתו היה ישראל צדקה מעורב במיגוון פעילויות. בין אלו ניתן למנות: חבר בולט בחברה הנומיסמטית בישראל סניף תל אביב, בלשן, חוקר ומעתיק ספרי תפילה ומסורת. הפיץ עשרות ספרי תפילה (דפתר) לימי חול, שבתות, חגים ומועדים. בקיאותו ברזי השפה הארמית ולשון העברית העתיקה, הפכו אותו לבר סמכא בפני מלומדים מכל העולם. בתחילת שנות ה-2000 הוציא לאור לראשונה את דפתר התפילה המנוקד, לימי חול, שבת וראש חודש.

אישיותו הכובשת, נועם הליכותיו ועושר ידיעותיו הפכו אותו גםלאחד מעמודי התווך של העדה השומרונית. בין שאר פעילויותיו ניתן לציין את היותו פעיל באגודה ללימודי שומרונות וראש הועד של השומרונים בעיר חולון. הוא היה מיוזמי הקמת השכונה השומרונית בעיר חולון.

עוד אפשר לקרוא בתפוז,

כתב: אליעזר מורב 03-2012

אברהם ברומברג נולד בלייפציג למשפחת פרוונים. עקב מלחמות העולם ימי בחרותו עברו עליו בהימלטות דרך מספר מדינות עד שהתיישב בארה"ב.

לאחר עשרות שנים של איסוף שקדני של מטבעות יהודיים הוא נהיה לבעליו של אחד האוספים המכובדים ביותר בנושא. בערוב ימיו, בשנת 1992, הוא החליט להעמיד את האוסף למכירה.

כתב: אליעזר מורב 03-2012