כמה שוה העולם הבא ?

 
 
 
העולם הבא של זאב ק'
 

הרבה טיפוסים משייטים להם בעולמנו הנומיסמטי, אך לא היה יכול להיות ניגוד גדול יותר מאשר בין מר פיירמן, הגבר החרדי ,נשוא הפנים, בעל הדרת זקן, הלבוש תמיד בקפידה, ובין מיודענו זאב ק' האיש התזזיתי, אפיקורוס לתיאבון, קומוניסט מוצהר, שלא חסך  לא יום ולא מקום, להצהיר על סלידתו המוחלטת מכל דבר שריח דת ויראת השם , שורה עליו. דרכם של שני הפכים אלה הצטלבה לא פעם, ולמרות שהשתדלו מאד לא להכנס לוויכוחים, כי כבר ידעו ששום דבר טוב לא יצמח מהם, הרי מפעם לפעם, כשהנסיבות בארצנו המסוכסכת, גרמו להתלהטות יצרים על רקע פוליטי או צבאי, עמדו שני "תיישים" אלה משני עברי המתרס, האחד שולף פסוקים באפן סלקטיבי, שעליו אמונים כל כך טוב במגזר, והשני מחרף, מגדף שואל שאלות פרובוקטיביות, נוסח " איפה היה אלוהים שלך בשואה?" ושאר ציטוטים המקובלים על אפיקורסים להכעיס, שכל מטרתם לבלבל את היריב, להתישו ולזכות במעט יוקרה בקרב קהל ה"קיבצרים" העומד תמיד מוכן ומזומן לכל קטטה הגונה.

 
מפגשים טעונים מעין זה התרחשו מדי פעם, "באתרי השיגור" הנומיסמטיים ב"שטיבל" הצנוע מול בית הכנסת  הגדול, או במועדון ברחוב הס ולעתים גם בחנויות העוסקות בדבר, בכל רחבי העיר.
 
הקהל היה בדרך כלל בהרכבו הקבוע, מיני סוחרים  סרסורים זעירים המכירים היטב את כל העוסקים במקצוע המטבעות, השטרות , המדליות שהיו עיקר עיסוקם, בנוסף למיני "חזרלעך צוונציגער"* ומיני מטבע זר, שעברו מיד ליד ולפעמים עשו סיבוב שלם של ארבע חמש ידיים ולבסוף חזרו "הביתה" כדי להתחיל למחרת את כל הסיבוב מחדש. להפתעת כולם היתה  "פרנסה" גם במהלכים תמוהים מעין אלה. למרות שזר כמוני לא הבין את הקודים , השפה ,מחוות הגוף והבעות הפנים שהיו כרוכים במסחר ובמהלכו, היה ברור שיש כאן עולם שיש לו חוקיות, כללים ,קודים,שפה משלו וכל מי שמנסה לחדור לתוכו, צריך להסתגל, לעבור תקופת חניכה, ורק אחר כך, אחרי הטירונות, להשתייך ולהרגיש כמו כולם.
 
גבורינו היו מעמודי התווך של החבורה, בה כל אחד יש לו מעמד משלו. האחד מוביל את שוק המדליות והיו אף סברות שהוא הקובע בשוק! והשני סוחר בחסד המסוגל בקלות למכור פריג'ידר לאסקימואי, ובתור מובילים בשוק חיכו כל הקטנים למוצא פיהם , האם כדאי להשקיע במדליות כסף 40 מ"מ  למרות נפילת השוק ותעלולי החברה למדליות , או לשים יהבם על ויצמנים זהובים המטפסים מעלה מעלה עם מחירי הנפט.
 
 
המפגש עליו נספר אירע, כך לוחשות נשמות טובות, באחת החנויות אותן פוקדים אחב"י במסגרת עיסוקם היום יומי , כשבעיות הרות גורל מנסרות באוויר , כמה היום הדולר?  ומה מבקשים בשביל אונקיה? באותו יום העסיקה את המדינה גם איזו שאלה גורלית, מסוג השאלות הגורמות לתסיסה והתלהטות יצרים, במסגרת זו עמד במרכז ידידנו זאב ק' כשהוא  יורה בליסטראות לכל עבר " תעזבו אותי עם הדורות הבאים , אני דואג לדור הזה, מה יהיה אם נמשיך כך, עוד מעט לא יהיה מי שיוריד כאן את השלטר, לא מענין אותי העולם הבא, מצידי אחרי מותי שישליכו אותי לים" כאן ברגע דרמטי זה של העלילה, ממש בפאנצ'ליין מופיעה בפתח דמותו הטרזנית חרדית של מר פיירמן, כששומעות אוזניו וקולטות היטב על מה כל המהומה הוא שולף ללא היסוס שטר בן מאה, כלומר שטר של 100$, ואצלנו בעולמנו הנומיסמטי, כששולפים שטר של מאה, סימן הוא שכאן מדובר בענין רציני. כאן מתבשלת עיסקה, כאן לא משחקים, זה הדבר האמיתי. "רב זאב," פונה אליו מר פיירמן, "אני קונה", מה אתה קונה נזעק זאב ק', "את העולם הבא שלך" אומר בנחת מר פיירמן, הנה שטר של מאה אתה מסכים? בודאי שאני מסכים תן את השטר וקח לך את העולם הבא שלי עם כל הנספחים!
רגע אחד אומר מר פיירמן, זה נושא רציני וצריך חוזה או לפחות זכרון דברים, ללא שום בעיות נכרת בכתב זכרון דברים האומר;
היום----- כאן בעיר תל אביב, מכר מר זאב ק' את העולם הבא שלו על כל חלקיו ונספחיו למר פיירמן, תמורת הסכום 100 דולר של ארה"ב.
מהיום ולעתיד לבוא יהיה גורלו ,עתידו, וכל החלטה הקשורה לנכס זה, בבעלותו הבלעדית של מר פיירמן.
 
באנו על החתום :
 
המוכר מר זאב ק'                  הקונה מר פיירמן                   עדים  שמעון ,לוי
 
 
חייך לו בסיפוק זאב ק' וטמן את השטר בארנקו ומר פיירמן בפרצוף אדיש קיפל יפה יפה את המסמך המוזר וטמן אותו בכיסו ליד ניירות חשובים אחרים שהיו מצויים עמו תמיד ,אך בכיס שמאל, כי בכיס ימין נשא עמו תמיד, תהילים קטן לעיין בו בשעות של פנאי.
 
תמיהות לא מעטות עורר הסיפור ברחבי הגלקסיה. מבית הכנסת הגדול, עבור ברחוב הס, דרך רחוב בן יהודה ועד לאחרון המבוכים בדיזינגוף סנטר. להרבה סיפורים חריגים נחשפנו, אך זה, יש להודות, זה אחד המוזרים ביותר, איפה שמעת שסוחר מטבעות ומדליות ,איש רציני , שלא יתן שקל מיותר עבור סחורה משובחת, יקנה בשטר של מאה, שום כלום, את העולם הבא של איזה אפיקורוס קומוניסט ,ספק יהודי ,
לאיש הזה אין בכלל עולם הבא, אמרו, ואם יש, זה אי שם בקרמלין ליד לנין! כך אמרו, סיפרו, ריכלו, ואט אט גם שכחו וכך נמוג לו הסיפור בשיגרת העתים וצלל בעולם השכחה.
 
חלפו מספר שנים ושמועה הילכה בשוק זאב  ק' חולה חולה מאד, דמותו שחה, הוא הלך ודעך, עד אותו יום בו הופיעה בידיעות מודעת אבל עם מסגרת שחורה:
 
 
הננו מודיעים בצער על פטירתו בטרם עת של יקירנו
 
 
זאב ק'
 
בעל, אב ,סב אהוב
 
ציווה גופו למדע, נא להימנע מביקורי תנחומים
 
המשפחה
 
 
 
המשפחה ויתרה על הגופה כמצוות המנוח, כל סממן של מנהג דתי לא בא בחשבון, מאחר והנפטר היה כבר אדם מבוגר הועברה הגופה לאבו כביר למכון לרפואה משפטית, שם במקרר המתינה לסכין המנתח כדי שהסטודנטים לרפואה יראו  וילמדו כיצד נראה יהודי, אמנם אפיקורוס, מבפנים!
 
טלפון בהול הגיע אל האלמנה, ולאחר שהביע השתתפות בצערם, הודיע מר פיירמן בצורה רשמית והחלטית "היה לא תהייה" לא בא בחשבון, יש לי מסמך חתום ומאושר על ידי שני עדים, מרגע פטירת המנוח אני הקובע, ומתוך דאגה לגורלו בעולם הבא של המנוח כעולה מהמסמך המצורף, שנשלח אליכם בפקס, אני דורש לקבור אותו כדת משה וישראל, בלי שום ניתוח ופגיעה אחרת בכבוד המת.
 
וכך היה, הגופה הוחזרה מאבו כביר, נערכה לוויה כדת וכדין ,עם הספד, קדיש, אל מלא רחמים וקריעת הבגד. המשפחה התחייבה לשבת שבעה. בלויה השתתפו רבים מחברי הקהילה ובראשם מר פיירמן, שבאו לחלוק כבוד אחרון, דבר לא עורר אי כבוד או מחלוקת, כי כולם ידעו  שהסכמים המגובים בשטר של מאה, יש לכבד!
 
 
 
יוסף שחם
 
*      חזרלעך – מטבעות זהב רוסיות
*      צוונציגער – מטבע זהב 20 $
 
 
 
יוסף שחם שטיניג
מושב נטעים 76870
טל' 039698671
 
E mail – josef3@gmail.com
 
גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר