חסידי אומות העולם

 
 

 

סטניסלב יסינסקי ואמיליה סלודקובסקה
חסידי אומות העולם
 
 
סטניסלב יסינסקי ובתו, אמיליה סלודקובסקה לבית יסינסקה, סיכנו את חייהם וחייהן של משפחותיהם בתקופת השואה, בכדי להציל יהודים מהשמדה על ידי הלאומנים האוקראינים והנאצים. הם זכו במדליות חסידי אומות העולם הנושאות את שמותיהם, תעודת הוקרה, והזכות להוספת שמותיהם לאלה המופיעים על קיר הכבוד בגן של חסידי אומות העולם במוסד יד ושם בירושלים, ב-28 פברואר 1985.
 
בפרוץ מלחמת העולם השניה, סטניסלב יסינסקי – שהיה כבר עיוור וזקן – חי בחווה המוקפת ביער, בקצה של קוסטופול במחוז וולין וויוודה (וולהיניה) בדרום-מזרח פולין. הוא טופל על ידי בתו אמיליה. הם חילקו את הבית יחד עם בעלה של אמיליה ושלושת ילדיהם.
בספטמבר 1942 החל ה-ס.ס. הגרמני, מלווה במשטרת העזר האוקראינית, לצוד יהודים פולניים באיזור. בכפרים הסמוכים מאלה ו-סיידליסצ'ה ובהמשך ב-אנטונובקה.  יהודים נטבחו ביערות, אחרי שראשית אולצו לחפור את קבריהם של עצמם. היו שם שני אחים שברחו משני פוגרומים אלה, שמואל ויוסף לידרמן. הם רצו מעבר לשדות מ-סיידליסצ'ה ל-אנטונובקה, ושוב, עירומים למחצה, נמלטו מגיא ההריגה בעת חפירתו. יריות נורו לעברם, ושמואל נפצע בידו.
עירומים ותשושים הם הגיעו לביתו של סטניסלב יסינסקי, שהיה מכר של אביהם שנרצח, עוד מלפני הפלישה לפולין. משפחת יסינסקי הכניסה את שני הנמלטים היהודיים לביתה. אמיליה חבשה את ידו של שמואל, והלבישה את שניהם. האחים אוכסנו באסם, שם הם ישנו על מזרני קש. הם קיבלו קורת גג ומזון ללא תמורה. אחרי ימים ספורים, שני יהודים הופיעו בפתח ביתו של יסינסקי, שי אודלר ועקיבא קרמר. גם הם נמלטו מהטבח ביערות באיזור. כמו שני קודמיהם הם קיבלו מחסה וסיוע.
 
המסתור
לאחר שארבעת הפליטים הספיקו לנוח, הוחלט שייחפר בונקר מתחת לדיר הבקר, כדי לשמש מקום מסתור קבוע יותר לעצמם, כי איום עונש המוות בידי הנאצים חל על כולם, כולל ילדי משפחת יסינסקי. אולם, המקום הפך ללא בטוח כבר אחרי חודשיים, מייד כשעובדת הסתרת יהודים על ידי משפחת יסינסקי בחוותה נודעה לרבים.
הנמלטים עזבו והסתתרו במעבה היערות, שם שהו עד להגעת הצבא האדום ביולי 1944. הם היו ברי מזל לשרוד את מעשי טבח הפולנים ב-וולהיניה על ידי על ידי לאומנים אוקראינים, שנמשכו מאז 1943. אולם, הם נלכדו על ידי רוצחים אוקראינים באוגוסט 1944, בהיותם כבר מאחורי קו החזית הרוסי. עקיבא קרמר, שי אודלר ויוסף לידרמן נרצחו.
 
אחרי המלחמה – לאחר מות אביה – אמיליה סלודקובסקה היגרה לארה"ב. שמואל לידרמן, שהיה הנמלט היחידי שהוסתר על ידה ונותר בחיים, שמע על כתובתה לאחר שנים רבות, והשניים החלו להתכתב. הוא הגיש בקשה עבורה ליד ושם, וב-28 פברואר 1985 העניק מוסד יד ושם את התואר חסיד אומות העולם לשניהם – סטניסלב יסינסקי (לאחר מותו) ובתו אמיליה סלודובסקה (לבית יסינסקה), עבור אומץ לבם.
 
גניה ושמואל לידרמן מקבלים את אמיליה יסינסקי ובנה בהגיעם לישראל. 1991.
 
 
עץ שניטע ביד ושם, לכבודם של סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקי
מפה
מפה משנת 1939 המראה את מחוז וולין וויוודה (שאינו קיים עוד), עם העיר קוסטופול (כעת אוקראינה).


עוד על סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה מתוך ויקיפדיה


יזכור לחסידי אומות עולם
החובה כלפי חסידי אומות העולם: “יזכור” היא קריאה רבת עוצמה, בשפה יהודית אינטימית, אודות החובה המוטלת על אומר ה”יזכור” ועל השומעים אותו לשאת בתודעתם זיכרון בעל משמעות חיה.

 זוהי בדיוק החובה שיש לנו כלפי חסידי אומות העולם.
רני יגר

בית תפילה ישראלי



Stanisław Jasiński and Emilia Słodkowska


Thisis a sub-article toPolish Righteous among the Nations


 StanisławJasiński and his daughter, Emilia Słodkowska née Jasińska, risked theirlives and the lives of their families during the Holocaust in orderto save Jews from extermination by the Ukrainian Nationalists andthe Nazis. They were awarded the medals of Righteous among theNations (Hebrew: חסידי אומותהעולם‎, Chassidey Umot HaOlam) bearingtheir name, a certificate of honor, and the privilege of having their names addedto those on the Wall of Honor in the Garden of the Righteous at YadVashem in Jerusalem, on February 28, 1985.

1939map showing Wołyń Voivodeship (no longer in existence), with the townofKostopol (now Ukraine)

At the onset of WorldWar II, Stanisław Jasiński – who was already blind and elderly – lived on afarm surrounded by forest, on the outskirts of Kostopol in WołyńVoivodeship (Volhynia) in south-eastern Poland. He was being caredfor by his daughter Emilia. They shared the house together with her husband andtheir three children. In September 1942, the German SS accompaniedby the Ukrainian auxiliary police began hunting down Polish Jews inthe area. In nearby villages of Małe Siedliszcze and Antonowka, consecutively,the Jews were massacred in the woods, after being forced first to dig their ownmass graves. There were two brothers, who escaped both pogroms, Szmuel andJosef Liderman. They ran across the fields from Siedliszcze to Antonowka, andthen again, half naked away from the execution pit while it was being dug. Theywere shot at, and Szmuel was injured in the hand. Naked and exhausted, the tworeached the house of Stanisław Jasiński, who was an acquaintance of theirmurdered father, from before the Invasion of Poland. Jasiński family tookin the two Jewish escapees. Emilia bandaged Szmuel's hand, and clothed themboth. The brothers were put in the barn, where they slept on straw mattresses.They were housed and fed without recompense. After a few days, two more Jewsshowed up at Jasinski's house, Szaje Odler and Akiba Kremer. They had alsoescaped the massacres in local forests, and like the other two, were givenshelter and assistance.


 Thehideout

Once the fourrefugees rested enough, it was decided that a bunker would be dug beneath thecowshed, as a more permanent hideout for themselves, with the Nazi threatof the death penalty looming over everyone, including the Jasińskichildren. However, the place became unsafe after just two months, as soon asthe Jasinskis became widely known as sheltering Jews on their farm. Thefugitives left and hid even deeper in the forest, where they remained until thearrival of the Red Army in July 1944. They were lucky enough tosurvive the massacres of Poles in Volhynia by Ukrainiannationalists which went on since 1943, however, they were caught by theUkrainian assassins in August 1944 already behind the Russian front. AkibaKremer, Szaje Odler and Josef Liderman were murdered. After the war – once herfather died – Emilia Slodkowska emigrated to the United States. SzmuelLiderman, who was the only surviving fugitive hidden by her, learned about heraddress years later and the two began corresponding. He submitted adeposition on her behalf to Yad Vashem; and, on February 28, 1985, Yad Vashemawarded the title of Righteous Among the Nations to both, Stanisław Jasiński(posthumously) and his daughter, Emilia Słodkowska (née Jasińska) for theirbravery

with the Nazi threatof the death penalty looming over everyone, including the Jasińskichildren. However, the place became unsafe after just two months, as soon asthe Jasinskis became widely known as sheltering Jews on their farm. Thefugitives left and hid even deeper in the forest, where they remained until thearrival of the Red Army in July 1944. They were lucky enough tosurvive the massacres of Poles in Volhynia by Ukrainiannationalists which went on since 1943, however, they were caught by theUkrainian assassins in August 1944 already behind the Russian front. AkibaKremer, Szaje Odler and Josef Liderman were murdered. After the war – once herfather died – Emilia Slodkowska emigrated to the United States. SzmuelLiderman, who was the only surviving fugitive hidden by her, learned about heraddress years later and the two began corresponding. He submitted adeposition on her behalf to Yad Vashem; and, on February 28, 1985, Yad Vashemawarded the title of Righteous Among the Nations to both, Stanisław Jasiński(posthumously) and his daughter, Emilia Słodkowska (née Jasińska) for theirbravery

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר