המלכה ויקטוריה בחולות אל עריש

 
 

כתב יוסף שחם


נפלאות הן דרכי ההיסטוריה וגם הובי תמים כנומיסמטיקה, עלול להתערבל במחול שדים זה הנקרא מציאות מזרח תיכונית.

ידועהומפורסמת קביעתו המופרכת של יאסר ערפת, בנאומו בג'נבה ב1988, כי מדינת ישראל טבעה מטבע של 10 אג' ועליה , לא פחות , מפת גבולות ההבטחה של מדינת ישראל הכוללת כמעט את כל המזרח התיכון. כידוע טובעים על מטבעותינו את המוטיבים המופיעים במטבעות יהודיים עתיקים, במקרה זה, המנורה המופיעה על המטבע של מתתיהו אנטיגונוס משנת 37לפני הספירה, מסתבר שכאשר צריך לנגח את מדינת ישראל, גם מטבע צנועה של 10 אג' היא נשק חשוב.

מימין מטבע המנורה שלמתתיהו אנטיגונוס ששימשה מוטיב למטבע 10 אג', המטבע עם העריך הנמוך ביותר הנמצאתכיום בשימוש, כנראה תחלוף מן העולם, בעתיד הקרוב.

מתמיד וככלל השתדלתי מאד, להיות הוגן ומתחשב, במיפגשים עם שכנינו הפלסטינים, אותם אנו פוגשים כשברוב המיקרים אנו אנשי צבא חמושים המצווים, פוקדים, מסדרים בשורות, בודקים תעודות וברוב טובנו, לפעמים, גם מאפשרים מעבר.

אך למרות הכללים שקבעתי לעצמי, גם אני, שמאלן רכרוכי שכמוני, כמעט ונכשלתי פעם אחת, במעשה פסול,כשהגורם למעידה, היא החיבה לנומסמטיקה, היא ולא אחרת.

הדבר קרה , לאחר מלחמת ששת הימים, באיזור החולות המקיף את העיירה אל עריש בצפון סיני, באיזורים אלה מתגוררים בדואים באוהלי שיער, את האוהלים מקיפות גדרות גבוהות של שיחי מדבר יבשים,אלה, כנראה, הסוכות, בהן התגוררו בני ישראל, בצאתם ממצריים, הבדואים האלה,המשתייכים לשבטים השונים של צפון סיני, עוסקים בחקלאות עונתית בוואדיות ומגדלים צאן ועופות בחצרות, בין לבין הם מתמחים בהברחות מסוגים שונים, כולל נשק.

יחידתי נקראה לסרוק את האיזור, כדי לאתר נשק וחומרי חבלה. התושבים הוצאו מהמחנה ואנו סרקנו את האוהלים והחצרות וחיפשנו "סליקים" סמויים שנחפרו והוסוו בחול הרך של איזור צפון סיני.

תוך כדי חיפוש באחד האוהלים, משכה את תשומת לבי רעלת קישוט של אשה בדואית, הרעלות האלה, מעטרות את הפנים  ומקושטות בשלל מטבעות, בעיקר,טורקיות, ברוב המקרים, אלה חיקויי מטבעות מפח המיוצרים במיוחד לרעלות האלה. רק במקרים מיוחדים, נמצאות עליהן מטבעות כסף ובמקרים נדירים, גם מטבעות זהב.


הקראון,כתר, של המלכה ויקטוריה, מאמצע המאה ה19

 הרעלה בה נתקלתי, באותו אוהל בדווי נידח, התהדרהבמרכז המצח במטבע כסף גדולה, שזהיתי אותה מיד, כקראון* ( CROWN ) של המלכה ויקטוריה מסוף המאה ה19. כחובב נומיסמטיקה אובססיבי,צעיר ונמהר ובעיקר מי שהכח בידו לטוב ולרע, שלחתי יד כדי לנתק את המטבע מהרעלה,אלא שאותה אשה בדואית אלמונית, שגם לה היתה המטבע הזו, כנראה, פאר קישוטיה, תפרה אותה טוב טוב וחזק לרעלה, למרות מאמצי לא עלה הדבר בידי. נטשתי את המטבע והמשכתיבמשימה. אחר כך כשחשבתי על הסיטואציה, הודיתי לאותה אשה  שבחריצותה מנעה ממני מעשה, עליו הייתי מצטערעוד ימים רבים.


דמות של אשה מזרחיתה עדויה בקישוטי ראש וצוואר העשויים מטבעות, חלקן מכסף וזהב

לצערי, מפעם לפעם מתפרסמים מעשים מאין אלה, של חיילים צעירים, שלא עומדים בפיתוי, בעת מפגש עם רכוש פלסטיני מסוגים שונים, אני מצטער ומגנה, אך זוכר שגם אני, כמעט והצטרפתי לרשימה,לא מפוארת זו.

·  הקראון היא מטבע כסףגדולה במשקל של 28 ג' וערכה 5 שילינג שהם 60 פני.