הכסף הסודי

 
 

סיפור טוב ללא סוף

מאת יוסף שחם

בשנת 1998, במסגרת אירועי היובל להקמת מדינת ישראל, נפתחה במוזיאון קדמן תערוכה, אותה אצרה ססיליה מאיר מנהלת המוזיאון, בשם "ממנדט למדינה בראי המטבע". כוכבי אותה תערוכה היו שני שטרות קמוטים ומוזרים שזכו לשם התואר הכסף הסודי של מדינת ישראל! לא פחות, מול ארון התצוגה, בערב הפתיחה, עמדו שני אספנים מלומדים, חברים נכבדים באגודה שלנו וגיחכו, הם כינו את השטרות המוצגים ניירות של משחקי ילדים!

לי השטרות האלה לא היו חדשים. הכרתי אותם היטב, עוד משנת 1985, עת סייעתי לרכישתם על ידי מוזיאון קדמן. לכן החלטתי באותו מעמד להציל את כבודם הרמוס, לנסות ולהגיע למידע מירבי על אודות השטרות הללו, האנשים והנסיבות שגרמו להדפסתם אי אז בתקופת הקמת המדינה. האמנתי שהשטרות הצנועים האלה אכן הודפסו ב 1948 באחד הניסיונות להכין את הכסף הראשון של המדינה החדשה.  נודה על האמת כי השם "הכסף הסודי" אכן יאה לאותם שטרות. הניסיון לאתר את מקורם ונסיבות הנפקתם היה לא קל ופתרון התעלומה חלקי ביותר. אני מניח שבעתיד אחזור לכך ואולי בעוד כך וכך שנים תיפתר התעלומה.

באמצע שנות ה 80 פנה אלי מכר בשם צביק'ה שרויטמן, שעסק בענף הדפוס. הוא סיפר לי שאביו אברהם היה מעורב בשנת 1948 בהכנת שטרות כסף למדינת ישראל המוקמת. פגשתי את אביו אותו הכרתי באופן רופף, והאיש שלא היה דברן גדול, אישר את הנאמר. הוא הוציא מכיס החולצה מעטפה ובה שני שטרות מקופלים יפה יפה, כפי שהיה מקובל לשמור שטרי כסף ב1948! השטרות שלא ראיתי כמותם מעודי, סיקרנו אותי וביקשתי עוד פרטים.

אברהם שרויטמן סיפר, שבמסגרת עבודתו בדפוס לוין אפשטיין התקבלה בשנת 1948, ערב הקמת המדינה, בקשה מהסוכנות היהודית לעצב שטרות למדינה. צוות מצומצם של אנשי מקצוע בדפוס שלא היה להם ניסיון קודם, שקד על המלאכה ובסודיות מרובה הכין את השטרות. נערכה הדפסת ניסיון, ואלה שני השטרות היחידים שנשארו מאותה הנפקה שלא יצאה לפועל. לאימות הסיפור הציגו לי כתבה שפרסם ב-1964 החייל יורם פרי, היום פרופסור מכובד באוניברסיטת תל אביב, בעיתון רב התפוצה והמוניטין - מחנה נחל. באותה כתבה מסופר על הכנת אותם שטרי כסף ועל אנשי המקצוע של דפוס לוין אפשטיין שעסקו במלאכה: מנהל מחלקה אנגלי ושמו פרנק ריד, הצלם קייזר והריטושר מיודענו אברהם שרויטמן.

כל אותן שנים שמר שרויטמן את השטרות כמזכרת לאותה פרשה. שרויטמן היה מעוניין למכור את השטרות הנדירים. הפניתי אותו ל"מצא" מכירות פומביות. השטרות הוצעו ב-3000$ אך לא נמכרו. בעלי הדבר פנו אלי שוב והפניתי אותם לד"ר קינדלר במוזיאון, שאכן רכש את השטרות הנדירים. השטרות הגיעו לבסוף למקום היאה להם - מוזיאון קדמן.

לאחר אותה תערוכה בה הוצגו השטרות וסופר עליהם לראשונה, התחלתי לחפש חומר נוסף. באופן טבעי פניתי לארכיון הציוני בירושלים, בו מרוכז כלהחומר של הנהלת הסוכנות היהודית. הגיוני היה שבנושא כזה יעסקו אנשי הכספים. ראש אגף הכספים לימים שר האוצר אליעזר קפלן והמנכ"ל, לימים נגיד בנק ישראל, דוד (דולק) הורוביץ. ואכן בתיקים שלהם מצאתי חומר רב על הפעילות בנושאים שונים הקשורים להקמת מערך כספים ושטרי כסף למדינת ישראל העומדת לקום. בין השאר מכתבים מא. לוין אפשטיין בעל הדפוס המודרני ביותר בארץ ישראל, המפציר בדולק הורביץ להטיל עליו את מלאכת הכנת שטרי הכסף החדשים למדינה העומדת לקום. 

פניות כאלה היו גם מגורמים נוספים ועוד הצעות רבות ומגוונות מאספקת גרביים לחיילים ועד שקולד בלגי בזול ורשתות הסוואה יפניות במצב חדש! הנה כי כן טוב לדעת שלא כל העם התגייס לצבא ונלחם בנגב, או על פריצת הדרך לירושלים, גם ב-1948 כמו  בימינו, היו אנשים שחשבו על הדברים החשובים באמת!

במסגרת פניות אלה הוכנו כנראה השטרות "שלנו", כדי להדגים את יכולת הדפוס ואנשי המקצוע שלו, אך לקברניטי הכלכלה היו תוכניות אחרות. הם הזמינו בסתר שטרי כסף מכובדים בארה"ב וליתר ביטחון הדפיסו שטרות חירום בדפוס שושני.

כדי לנסות ולדלות עוד מעט מידע פניתי שוב למשפחת שרויטמן. אברהם שרויטמן הלך לעולמו שנים ספורות קודם לכן. הבן  לא היה בקיא בנושא והפנה אותי לדפוס לוין אפשטיין, שלפי דבריו ייתכן ובארכיון שלו נשאר חומר  ודוגמאות של השטרות הנדירים. לצערי, הדפוס נמכר בתחילת שנות ה-90 להוצאת מעריב. בשיחה עם מנהלו לשעבר התברר שהדפוס כשל, התדרדר וכל החומר הארכיוני פוזר לכל רוח. בשיחה עם אחד מותיקי העובדים הוכחש בכלל שהדפוס עסק בהכנת שטרות ב-1948. הסודיות שנשמרה בעת אותה עבודה היתה כנראה כבדה ומוצלחת. מה שכן זכר אותו ותיק היתה הדפסת סדרות רבות של בולים ושטרות  ה"שטיחים"  50 ו-100 מיל במועד מאוחר יותר.

את מעט הידע שהיה לי בנושא ומה שהצלחתי ללקט סיכמתי בהרצאה קצרה אותה נשאתי לפני חברי העמותה באחת הפגישות. הנושא לכאורה מוצה וירד מסדר היום.

והנה להפתעתי ושמחתי הופיעו השטרות האלה שוב ובגדול! במכירה פומבית של Spink . במחצית שנת 2005 הוצע אוסף שלם של 20 שטרות במצב חדש, הכוללים את שני העריכים 5 ו-10 עם ווריאנטים שונים, התפתחות עיצוב והדפסה, ממש מושלם! נראה היה שמי שהוא הבקי בנושא אסף את השטרות  באהבה ושמר עליהם בצורה נאותה.מקור השטרות היה לא אחר מפרנק ריד האנגלי, שהיה מנהל המחלקה בדפוס לוין אפשטיין בבת ים, שהדפיסה בסתר בשנת 1948 את השטרות הניסיוניים.

בדברי ההסבר להצעת המכר נאמר "אלבום שטרות המייצג את עבודתו של פרנק ריד היועץ הטכני של דפוס לוין אפשטיין, שטרות חירום שהוכנו לפי הזמנתו של דוד רמז, מי שיהיה בעתיד הקרוב שר התחבורה והדאר של הממשלה הזמנית".  במכירה זכה הלוט להתעניינות ונמכר ב-6,000 פאונד.

פה חל  מהפך. התברר לי כי טעיתי ומעתה עלי לחפש את עקבותיהם של השטרות החמקמקים במסמכיו של דוד רמז, אי שם בנקודת התפר שלסיום השלטון הבריטי והקמת המדינה במאי 1948. פניתי שוב לארכיון הציוני ופשפשתי במסמכיו של דוד רמז, לצערי לא מצאתי דבר. במקביל פניתי ל-Spink בלונדון וביקשתי ליצור קשר עם משפחתו של פרנק ריד, שהלך בינתיים לעולמו. הדבר לא נסתייע כי השטרות הגיעו למכירה ממקור פרטי ולא ישירות מהמשפחה. בארץ פניתי לגנזך המדינה בו מרוכזים כל מסמכי המדינה החל מהקמתה במאי 1948, וכאן עליתי על שלל חומר מעניין הסובב את כל ענייניה הכספיים של מדינת ישראל הצעירה. הרבה נושאים היו שם למעט הנושא שלשמו התכנסנו. לשטרות של דפוס לוין אפשטייו "יוק" לא היה זכר. אני בטוח שבעתיד ובחיפוש יותר מעמיק, עוד יתגלה גם משהוא בנושא זה.

בידי משפחת שרויטמן נשארו מסמכים רבים המצביעים על הקשר בין גיבורי הסיפור. אברהם (אלברט) שרויטמן נולד בתל אביב ב-1912. במלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה על ידי התורכים למצרים. אברהם גדל במצריים ושם רכש את מקצוע הדפוס. בשנות ה-40 בעת מלחמת העולם השניה מקימים הבריטים בקהיר דפוס צבאי, המדפיס עבור השלטון והצבא הבריטי. בדפוס נפגשים אברהם המועסק כאזרח מומחה לריטוש ופרנק ריד, חייל אנגלי, איש דפוס, המשרת בקהיר. ידידות נוצרת בין השניים. לאחר תום המלחמה ב1946 יוצר אברהם  

שרויטמן קשר עם דפוס לוין אפשטיין בפלשתינה. הוא מגיע לעבודה בדפוס ששכן אז בבת ים.בעקבותיו מגיע לדפוס, בתפקיד מנהל טכני, החייל הבריטי המשוחרר פרנק ריד.

עוד נקודה שניסיתי לברר - זהותה של החלילנית האלמונית המופיעה על השטרות. בפרסומים שונים נאמר שהיתה בתו של בעל הדפוס אליעזר לוין אפשטיין. בשיחה עם בני משפחת לוין אפשטיין התברר שלאיש לא היו כלל צאצאים! דמות אחרת שהוזכרה היתה מאירה מילנוב בתו של אחד מבכירי הדפוס יואל זולברג, שיש גורסים שהיא המחללת הקטנה. בשיחה עמה היא מסתייגת מהזיהוי וטוענת שבשנת 1948 מלאו לה רק 5 בעוד שהילדה המופיעה על השטרות נראית מבוגרת יותר.



כסיכום לכל ה"סאגה" הזו, נראה שבחודש דצמבר 1947, ימים ספורים לאחר החלטת עצרת האומות המאוחדות, על הקמת מדינת ישראל, פונה א. לוין אפשטיין בעל אחד מבתי הדפוס הגדולים והמשוכללים בפלשתינה א"י, לאליעזר קפלן ודוד הורוביץ  בסוכנות היהודית ומציע להדפיס את שטרות הכסף של המדינה הצעירה העומדת לקום. כשהוא לא מקבל תשובה ברורה במשך מספר חודשים, הוא מפעיל את הצוות המקצועי שלו ומפיק בסתר, בעיקר בלילות, שטרות ניסיון. על השטרות לא מצוין  שם המדינה ולא שם עריך המטבע, שלא היו ידועים באותה עת. מהשטרות האלה שנותרו בגדר קוריוז ניסיוני  נשארו 2 שטרות הנמצאים במוזיאון קדמן ו-20 שטרות שנמכרו ב-Spink, ונמצאים באוסף פרטי בחו"ל. סביר מאד שבעתיד יופיעו פריטים נוספים שנותרו מאותה הנפקה.

רוכש הלוט במכירה של ספינק, מר אוון לי גריפיט, פרסם מאמר בסוף שנת 2006 ברבעון השטרות הבינלאומי, ובו הוא מתאר את הרכישה החדשה שלו. אין במאמר"גילויים" חדשים, אלא סקירה של הפרטים הידועים גם לי. נמסר לי שבקיץ (2015) יבקר הכותב בישראל ואשמח להיפגש עמו. אולי אז נעלה ביחד על פרטים נוספים הקשורים לסדרת השטרות החמקנית הזו!

אני בטוח שכל התפתחות בנושא זה "תקפיץ" אותי מחדש ובמשנה מרץ אמשיך לברר את השאלה הגורלית, מי באמת נתן את ההוראה, מה הנסיבות שהביאו להדפסתו של ה"כסף הסודי", מי היא החלילנית האלמונית, ולמה לכל הרוחות זה מעניין אותי!

יוסף שחם


"גבורינו"בבית הדפוס הצבאי בקהיר 1944 החייל פרנק ריד יושב, עומד האזרח אברהם שרויטמן


צוות עובדי בית הדפוס לוין אפשטיין, בת ים 1948,שורה ראשונה משמאל פרנק ריד שורה שניה במרכז אברהם שרויטמן 


המכתב הראשון, אחד מני רבים, שכתב אליעזר לוין אפשטיין לאנשי הסוכנות היהודית בתחילת דצמבר 1947, ימים אחדים לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.


                               

 
 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר